#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יב. 1 האם יכול האדון לומר לעבד עשה עמי ואיני זנך, צא מעשה ידיך במזונותיך, ומה הדין באשה?	"צא מעשה ידיך במזונותיך רשאי ואפ' בדלא ספיק דעבדא דנהום כרסיה לא שויא למריה ולמרתיה למאי מיתבעי [ואפ' כשהוא בעיר מקלט ולא אמרינן וחי אחיך עמך}, ואם עשה יותר העדפה לאדון, אבל באשה יכול רק אם ספקה [ואפ' כשגלתה לערי מקלט יכול בדספקה ולא אמרינן כל כבודה בת מלך פנימה].<p dir=""rtl"">עשה עימי ואיני זנך - רב סובר אינו יכול ור' יוחנן סובר שיכול.</p>"	גיטין יב.		א'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יב. 1 הקטע יד עבדו של חברו למי נותן שבתו ורפואתו, ומהיכן ניזון העבד ומדוע?	"ר' יוחנן אמר שבתו ורפואתו לרבו - שבתו פשיטא, רפואותו חידש אפ' אמדוהו לה' ימים ועשו לו סם חריף והתרפא קודם, אף דצעריה דידה רפואתו לרבו.<p dir=""rtl"">עוד אמר ר' יוחנן שניזון מן הצדקה, שסובר ר' יוחנן יכול הרב לאמר לעבד עשה עימי ואיני זנך, אבל לרב שסובר שאינו יכול חייב האדון לזונו.</p>"	גיטין יב.		א'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יב. 2 האם יכול העבד לומר לרבו בשני בצורת או פרנסני או הוציאני לחרות ומדוע?	"רשב&quot;ג אומר שיכול וחכמים אומרים הרשות ביד רבו.<p dir=""rtl"">רצו לתלות מחלוקת זו האם יכול האדון לאמר לעבדו עשה עימי ואיני זנך, וקשה על זה, אלא אפ' באומר לו צא מעשה ידיך במזונותיך והכי בדלא ספק וסובר רשב&quot;ג שיכול העבד לטעון שישחרר אותו שעל בן חורין מרחמים יותר וחכמים סוברים שכל המרחם מרחם גם על העבדים.</p>"	גיטין יב.		א'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יב. 3 המקדיש ידי עבדו מה יעשה העבד (במעלה לו מזונות ובאינו מעלה)?	"אם מעלה לו מזונות - לרב: לוה ואוכל להעדפה, עושה פחות פחות משווה פרוטה דלא יקדש, ופורע. דניחא להקדש שיאכל העדפה כדי שיושבח. <p dir=""rtl"">באינו מעלה לו מזונות - רב סבר שאינו יכול, ולכן עושה ואוכל, אבל לר' יוחנן שיכול הרב לאמר לעבד עשה עימי ואיני זנך, גם לוה ואוכל כנ&quot;ל.</p>"	גיטין יב.		א'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יב: האומר תן גט זה לאשתי שטר שחרור זה לעבדי האם יכול לחזור בו ומדוע?	"בגט אשה - ודאי יכול לחזור בו שאין השליח זוכה לאשה שחוב הוא לה.<p dir=""rtl"">בשחרורי עבדים - לר&quot;מ יחזור שנמי אין זה זכות לעבד, אף שיכול שלא לזונו גם שהוא תחתיו, אבל עדין אוכל בתרומה ואם יברח לא יוכל לגרשו, אף בעבד של ישראל שאינו אוכל בתרומה חוב הוא לו, שפוסלו בשפחה והיא עדיפה לו מבת חורין זיליה ליה שכיחא ליה פריצה ליה. חכמים אומרים שזכות הוא לעבד, כיון שבין כך יכול שלא לזונו, ויכול לפסלו מהתרומה אף אם יברח ע&quot;י שיקבל ד' זוזי מישראל וימכרו לו (ולא ס&quot;ל דניחא ליה בהפקירא כיון שהוא משועבד ורשות אחרים עליו &lt;תוס'&gt;).</p>"	גיטין יב:		א'
